שידור ראשון בישראל: 9/11/2009 בשעה 11 בלילה, ערוץ 2

סינופסיס
הרולד רובין, (75) צייר, נגן ג'אז וארכיטקט, עזב את דרום אפריקה, בה נולד, גדל ויצר, לאחר שהועמד לדין על חילול השם, בשנת 1963  ומאז הוא חי בישראל.

ביוהנסבורג של שנות ה-50 היה רובין אמן מוביל, עם אג'נדה פוליטית ברורה נגד משטר האפרטהייד, שהשתקפה באומנות שלו ובמוסיקה שלו.
בניגוד לחוקי ההפרדה של אותם ימים, הוא ניגן אז על במה אחת עם מוסיקאים שחורים כמו קיפי מוקיצי, היו מסקלה וג'ונאס נגאונגאוה.
כתב האישום על 'חילול השם' קטע קריירה מבטיחה ורובין עזב הכל מאחוריו.

בתל אביב הוא המשיך לצייר ולנגן, הפעם מבטו הביקורתי מופנה אל החברה הישראלית. אולם הקהל הישראלי חומק ממנו כבר יותר מארבעה עשורים.

לקראת יום הולדתו ה-75 החלה הבמאית יסמין קיני, בתו החורגת, לתעד את חייו ואת

מסעו חזרה ליוהנסבורג, אותה עזב 44 שנה קודם לכן. 

הסרט עוקב אחר שנה בחייו של הרולד רובין, משפחתו, יצירתו בהווה, ומתעד את חזרתו אל יוהנסבורג 2007, כשרצף של אירועים מקימים עליו את סיפורי עברו.

 

 

בימאית: יסמין קיני

עורכת: טל ברוג

צילום: רוני קלדרון

סאונד: חיים פירר

מפיק: נעם שלו

 

הופק עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
 

.דף זה עודכן ביום    14.5.2012